OpenAI מציעה לממשל האמריקאי נתח של חמישה אחוזים בחברה

לפי דיווח של Financial Times מ-2 ביולי 2026, החברה OpenAI הציעה להעניק לממשל האמריקאי נתח של חמישה אחוזים ממניותיה. בהתבסס על השווי שבו תומחרה החברה בסבב הגיוס של מרץ 2026, כ-852 מיליארד דולר, נתח כזה שווה בקירוב 42.6 מיליארד דולר. לפי אותם דיווחים, מאחורי ההצעה עומדת מטרה כפולה, לחזק את היחסים עם הממשל בוושינגטון ולאפשר לציבור ליהנות מחלק מהרווחים העתידיים של פריחת הבינה המלאכותית.

חשוב לומר כבר בפתיחה שמדובר בהצעה בשלב מוקדם ורעיוני. OpenAI סירבה להגיב לפניית Financial Times, והבית הלבן לא הגיב באופן מיידי. עדיין לא ברור אם הממשל בכלל מעוניין לקבל את ההצעה.

הרעיון, קרן ציבורית בהשראת אלסקה

לפי הדיווחים, לא מדובר בהחזקה רגילה אלא בתרומת מניות שתשמש בסיס למה שהחברה מכנה קרן עושר ציבורית. המנכ"ל סם אלטמן משרטט מבנה רחב יותר, שבו כל מעבדות הבינה המלאכותית הגדולות בארצות הברית, בהן Anthropic, ‏Google, ‏Meta ו-xAI, יעבירו נתח דומה של חמישה אחוזים לגוף ממשלתי אחד. המודל שמוזכר הוא קרן הקבע של אלסקה, שמחלקת מדי שנה דיבידנד לתושבי המדינה מתוך הכנסות הנפט שלה. לפי התפיסה הזאת, התשואות של הקרן יחזרו אל האזרחים, גם אל אלה שאין להם כל השקעה בשוק ההון.

הרעיון אינו חדש לגמרי. עוד באפריל 2026 פרסמה OpenAI נייר מדיניות שהציע להקים קרן ציבורית שתחזיק נכסים בחברות בינה מלאכותית ותפזר את הרווחים לציבור.

איך הגענו לרגע הזה

לפי CNBC, אלטמן העלה לראשונה את הרעיון של החזקה ממשלתית מול הממשל כבר בתחילת 2025, והדיונים נמשכים למעלה משנה. הנשיא דונלד טראמפ אמר ביוני שהחזקה כזאת בחברות בינה מלאכותית תהיה דבר יפה, ותהפוך את הציבור האמריקאי לשותף. סגן הנשיא ג'יי די ואנס אמר כי טראמפ מעדיף אחזקה במניות על פני תשלומים במזומן.

בצד השני של המפה הפוליטית, הסנטור ברני סנדרס הגיש ביוני הצעת חוק אגרסיבית הרבה יותר, שמבקשת להעביר לקרן ציבורית חמישים אחוזים ממניות ההצבעה של חברות הבינה המלאכותית הגדולות. משרדו העריך את שווי הקרן בכ-7 טריליון דולר, סכום שלפי ההערכה יספיק לחלק לכל אזרח אמריקאי דיבידנד שנתי של אלף דולר. לפי הדיווחים, אלטמן שוחח בנושא עם טראמפ, עם שר המסחר הווארד לוטניק ועם שר האוצר סקוט בסנט, וגם עם סנדרס.

ההצעה נוחתת בתקופה של לחץ גובר על חברות הבינה המלאכותית. OpenAI עצמה עיכבה את ההשקה הציבורית המלאה של המודל GPT-5.6 לבקשת הממשל, ו-Anthropic השביתה בחודש שעבר את הגישה למודלים המתקדמים שלה Fable 5 ו-Mythos 5 בעקבות צו פיקוח על יצוא, גישה שהוחזרה השבוע.

תקדימים בשוק השבבים

ההצעה של OpenAI לא נופלת בחלל ריק. הממשל האמריקאי כבר נקט מהלכים דומים בשוק השבבים. באוגוסט 2025 קיבלה וושינגטון החזקה של כעשרה אחוזים ב-Intel, בין היתר באמצעות המרה של מענקים לפי חוק השבבים למניות. במקביל, החברות Nvidia ו-AMD הסכימו להעביר לממשל חלק מהכנסותיהן ממכירת שבבי בינה מלאכותית לסין בתמורה לרישיונות יצוא. במילים אחרות, מודל של אחזקה ממשלתית או שיתוף הכנסות בענף כבר קיים, ומגיע בשלבים.

הצד השני, מה כדאי לדעת

לצד הכותרת המרשימה, יש כמה הסתייגויות מהותיות. ראשית, Financial Times תיארה את הדיונים כרעיוניים ומוקדמים, וציינה שיישום של הסדר כזה עשוי לדרוש חקיקה בקונגרס, מה שמסבך אותו מאוד.

שנית, אף אחת מהמעבדות האחרות לא אישרה שתשתתף. לפי מקור שצוטט ב-CNBC, הממשל האמריקאי ו-Anthropic כלל לא קיימו שיחות על החזקה ממשלתית בחברה, וגם Google ו-Meta לא סימנו נכונות להצטרף. כלומר, המבנה הרחב שאלטמן משרטט נותר בשלב זה חד צדדי.

שלישית, יש מי שמותח ביקורת על עצם הרעיון. נט פרסר מארגון Public Knowledge הזהיר כי ממשל שמחזיק במניות של מעבדה עלול להיות פחות נכון להטיל או לאכוף כללי בטיחות, משום שאלה עלולים לפגוע בערך ההשקעה שלו עצמו. תגובות ברשת היו סקפטיות אף הן, וחלקן תיארו את המהלך כמיצוב לטובת יחס מועדף או כהיערכות להצלה עתידית. חשוב להדגיש שאלה עמדות וטענות, לא עובדות מוכחות.

השורה התחתונה

גם אם נתון החמישה אחוזים לא ישרוד את המשא ומתן, מסתמנת כאן מגמה רחבה יותר. ארצות הברית צוברת עמדות של אחזקה או שיתוף הכנסות ברחבי ענף הבינה המלאכותית והשבבים, בין אם ב-Intel, ‏Nvidia ו-AMD, ובין אם כעת בהצעה מול OpenAI. זו עמדה רגולטורית שונה במהותה מסבסוד או מפיקוח על יצוא, והיא מגיעה בטפטופים ולא כמדיניות אחת מגובשת. רקע נוסף ששווה לזכור הוא שלפי דיווחים OpenAI צועדת לקראת הנפקה שעשויה להעריך אותה בכטריליון דולר, מה שישנה את המשמעות הכספית של כל נתח ממשלתי.

1. מה הציעה OpenAI לממשל האמריקאי, ומה שווי הנתח?
לפי דיווח של Financial Times מ 2 ביולי 2026, OpenAI הציעה להעניק לממשל האמריקאי נתח של חמישה אחוזים ממניותיה. בהתבסס על השווי שבו תומחרה החברה בסבב הגיוס של מרץ 2026, כ 852 מיליארד דולר, נתח כזה שווה בקירוב 42.6 מיליארד דולר. מאחורי ההצעה עומדת מטרה כפולה, לחזק את היחסים עם הממשל בוושינגטון ולאפשר לציבור ליהנות מחלק מהרווחים העתידיים של פריחת הבינה המלאכותית. חשוב לומר שמדובר בהצעה בשלב מוקדם ורעיוני, ועדיין לא ברור אם הממשל בכלל מעוניין לקבל אותה.

2. מהו הרעיון של קרן העושר הציבורית, ומה המודל שעליו הוא נשען?
לא מדובר בהחזקה רגילה אלא בתרומת מניות שתשמש בסיס למה שהחברה מכנה קרן עושר ציבורית. המנכ"ל סם אלטמן משרטט מבנה רחב יותר, שבו כל מעבדות הבינה המלאכותית הגדולות בארצות הברית, בהן Anthropic, Google, Meta ו-xAI, יעבירו נתח דומה של חמישה אחוזים לגוף ממשלתי אחד. המודל שמוזכר הוא קרן הקבע של אלסקה, שמחלקת מדי שנה דיבידנד לתושבי המדינה מתוך הכנסות הנפט שלה. לפי התפיסה הזאת, התשואות של הקרן יחזרו אל האזרחים, גם אל אלה שאין להם כל השקעה בשוק ההון.

3. אילו עמדות פוליטיות מלוות את הרעיון?
הנשיא דונלד טראמפ אמר ביוני שהחזקה כזאת בחברות בינה מלאכותית תהיה דבר יפה ותהפוך את הציבור האמריקאי לשותף, וסגן הנשיא ג'יי די ואנס אמר כי טראמפ מעדיף אחזקה במניות על פני תשלומים במזומן. בצד השני של המפה הפוליטית, הסנטור ברני סנדרס הגיש ביוני הצעת חוק אגרסיבית הרבה יותר, שמבקשת להעביר לקרן ציבורית חמישים אחוזים ממניות ההצבעה של חברות הבינה המלאכותית הגדולות. משרדו העריך את שווי הקרן בכ 7 טריליון דולר, סכום שלפי ההערכה יספיק לחלק לכל אזרח אמריקאי דיבידנד שנתי של אלף דולר.

4. אילו תקדימים כבר קיימים בשוק השבבים?
ההצעה של OpenAI לא נופלת בחלל ריק. באוגוסט 2025 קיבלה וושינגטון החזקה של כעשרה אחוזים ב-Intel, בין היתר באמצעות המרה של מענקים לפי חוק השבבים למניות. במקביל, החברות Nvidia ו-AMD הסכימו להעביר לממשל חלק מהכנסותיהן ממכירת שבבי בינה מלאכותית לסין בתמורה לרישיונות יצוא. כלומר, מודל של אחזקה ממשלתית או שיתוף הכנסות בענף כבר קיים, ומגיע בשלבים.

5. אילו הסתייגויות חשוב לזכור לגבי ההצעה?
יש כמה הסתייגויות מהותיות. ראשית, Financial Times תיארה את הדיונים כרעיוניים ומוקדמים, וציינה שיישום של הסדר כזה עשוי לדרוש חקיקה בקונגרס, מה שמסבך אותו מאוד. שנית, אף אחת מהמעבדות האחרות לא אישרה שתשתתף, ולפי מקור שצוטט ב-CNBC הממשל ו-Anthropic כלל לא קיימו שיחות על החזקה ממשלתית בחברה, כך שהמבנה הרחב שאלטמן משרטט נותר חד צדדי. שלישית, יש מי שמותח ביקורת על עצם הרעיון, למשל נט פרסר מארגון Public Knowledge שהזהיר כי ממשל שמחזיק במניות של מעבדה עלול להיות פחות נכון להטיל או לאכוף כללי בטיחות, משום שאלה עלולים לפגוע בערך ההשקעה שלו עצמו.